משקאות קלים ממותקים, ובהם משקאות מוגזים, משקאות איזוטוניים (משקאות ספורט) ואפילו מיצי פירות נתפסים לא פעם כחלק כמעט מובן מאליו מהתפריט של ילדים ובני נוער. אלא שמחקר אמריקני גדול, שעקב אחר המשתתפים במשך עד 25 שנה, מצא כי צריכה גבוהה וקבועה של המשקאות האלה החל מהילדות נקשרה לסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם בבגרות. לעומת זאת, צריכת פירות שלמים לא נקשרה לעלייה דומה בסיכון.
המחקר, שפורסם בכתב העת Circulation של איגוד הלב האמריקני, כלל 25,749 משתתפים ממחקר העוקבה Growing Up Today Study, או GUTS. החוקרים ביקשו לבדוק אם צריכת מקורות שונים של סוכרים המכילים פרוקטוז, מהילדות ועד לבגרות, קשורה לסיכון להתפתחות יתר לחץ דם. נקודת המוצא של החוקרים הייתה כי אף שמשקאות ממותקים, מיצי פירות ופירות שלמים מכילים פרוקטוז, ההרכב התזונתי והמבנה שלהם שונים. לכן, ייתכן שגם ההשפעה שלהם על לחץ הדם אינה זהה.
ג'אנק פוד, משקאות מוגזים, קולה
ג'אנק פוד, משקאות מוגזים, קולה
צריכה גבוהה של משקאות ממותקים החל מהילדות נקשרה לסיכון מוגבר ליתר לחץ דם בבגרות
(צילום: Shutterstock)
המשתתפים הצטרפו למחקר בשתי תקופות, החל מ-1996 או מ-2004. גילם הממוצע בעת ההצטרפות היה 12, ו-55% מהם היו בנות. המעקב נמשך עד 2021, ובסיומו עמד גילם הממוצע על 36. מדי שנה עד ארבע שנים הם מילאו שאלונים מתוקפים ומסרו מידע על התזונה הקבועה שלהם, אורח חייהם ומצבם הבריאותי.
החוקרים בחנו בנפרד צריכת משקאות ממותקים בסוכר, מיצי פירות, פירות שלמים ואת צריכת הפרוקטוז הכוללת. במהלך תקופת המעקב דיווחו 1,625 מהמשתתפים, 6.3% מכלל הנבדקים, כי אובחנו עם יתר לחץ דם.

הפרוקטוז הוא רק חלק מהסיפור

הממצא הבולט ביותר היה שהקשר לסיכון לא נקבע רק לפי כמות הפרוקטוז, אלא גם לפי המקור שממנו הוא הגיע. צריכת הפרוקטוז הכוללת לא נקשרה באופן מובהק להתפתחות יתר לחץ דם. לעומת זאת, כאשר החוקרים בדקו בנפרד את המזונות והמשקאות המכילים אותו, התגלו הבדלים משמעותיים.
בקרב משתתפים שצרכו לפחות שתי מנות של משקאות ממותקים ביום, הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם היה גבוה ב-52% בהשוואה למי שצרכו פחות משלוש מנות בשבוע. מנה של משקה ממותק הוגדרה כפחית או כוס בנפח של כ-355 מ"ל. גם בין סוגי המשקאות נמצאו הבדלים. כל מנה יומית של משקה מוגז נקשרה לסיכון גבוה ב-23% ליתר לחץ דם, ואילו כל מנה יומית של משקה ספורט נקשרה לסיכון גבוה ב-36%.
אינפו יתר לחץ דם

מיץ פירות אינו בהכרח תחליף בריא

גם מיצי פירות, שבניגוד למשקאות הממותקים נהנים מתדמית בריאה יחסית, נקשרו לסיכון מוגבר כאשר נצרכו בכמויות גדולות. בקרב מי ששתו לפחות מנה וחצי של מיץ פירות ביום, הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם היה גבוה ב-35% בהשוואה למשתתפים ששתו פחות ממנה אחת בשבוע. מנת מיץ הוגדרה ככוס בנפח של כ-237 מ"ל.
בבחינת סוגי המיצים נמצא כי כל מנה יומית של מיץ תפוזים נקשרה לסיכון גבוה ב-20% ליתר לחץ דם. מיץ תפוחים ומיצים אחרים לא נקשרו לעלייה דומה. עם זאת, החוקרים הזהירו כי ייתכן שחלק מהמשתתפים דיווחו בטעות על משקאות בטעם תפוז המכילים תוספת סוכר כאילו היו מיץ תפוזים.
לעומת המשקאות, צריכת פירות שלמים לא נקשרה לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם. החוקרים גם בחנו באמצעות מודלים סטטיסטיים מה עשוי לקרות אם מנה יומית של משקה ממותק או מיץ תוחלף במשקה אחר או בפרי שלם.
משקאות ממותקים
משקאות ממותקים
כל מנה יומית של משקה מוגז נקשרה לסיכון גבוה ב-23% ליתר לחץ דם
(צילום: Shutterstock)
לפי המודלים, החלפת מנה יומית של משקה ממותק בפרי שלם נקשרה לסיכון נמוך ב-22% ליתר לחץ דם. החלפתה בחלב נקשרה לסיכון נמוך ב-13%, והחלפתה במים לסיכון נמוך ב-9%. החלפת מנה יומית של מיץ פירות בפרי שלם נקשרה לסיכון נמוך ב-19%. עם זאת, החלפת מיץ בחלב או במים לא נקשרה לשינוי מובהק בסיכון.
חשוב להדגיש כי אלה הערכות המבוססות על מודלים סטטיסטיים. החוקרים לא ביקשו מהמשתתפים להחליף בפועל משקה אחד באחר במסגרת ניסוי.

מה אפשר להסיק מהמחקר?

פרופ' איליה בברשוילי, מומחה בנפרולוגיה במחוז מרכז בכללית ומנהל היחידה להמודיאליזה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מסביר: "מחקרים תצפיתיים ארוכי טווח מצביעים על קשר בין צריכת משקאות ממותקים לבין סיכון מוגבר ליתר לחץ דם, בעוד שצריכת פירות שלמים אינה קשורה לעלייה בסיכון ואף עשויה להועיל. המחקר החדש מרחיב את הממצאים האלה באמצעות מעקב מילדות ועד לבגרות, ומעלה חשש גם בנוגע לצריכה גבוהה של מיצי פירות, שלגביהם הממצאים הקודמים לא היו חד-משמעיים. "נראה שלא רק כמות הפרוקטוז חשובה, אלא גם המקור שממנו הוא מגיע".
פרופ' איליה בברשויליפרופ' איליה בברשויליצילום: פרטי
עם זאת, לדבריו, ההסתמכות על דיווח עצמי, ההבדלים באורח החיים והחפיפה בין אוכלוסיות המחקרים מחייבים זהירות בפרשנות התוצאות. "המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי או השפעה ייחודית של התזונה בילדות. גם התועלת המשוערת מהחלפת המשקאות מבוססת על חישובים סטטיסטיים, ולא על התערבות שנבדקה בפועל", הוא מציין.
החוקרת הבכירה, ד"ר וסנטי מאליק, פרופסור חברה במחלקה למדעי התזונה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת טורונטו וחברת סגל נלווית בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, אמרה בהודעה שפרסם איגוד הלב האמריקני כי "להרגלי תזונה בגיל צעיר עלולות להיות השלכות בריאותיות ארוכות טווח". לדבריה, "יתר לחץ דם מופיע כיום גם בגילים צעירים יותר, ושיעוריו הולכים וגדלים בקרב צעירים, ילדים ובני נוער. הדבר מדגיש את החשיבות של גילוי ומניעה מוקדמים".
יתר לחץ דם עלול להגביר את הסיכון לבעיות בריאותיות חמורות, ובהן התקף לב ושבץ מוחי. חלק מגורמי הסיכון, כמו גיל והיסטוריה משפחתית, אינם ניתנים לשינוי. עם זאת, גם תזונה לקויה, עישון ומיעוט בפעילות גופנית עלולים לתרום להתפתחותו.
 החלפת משקה ממותק בפרי שלם נקשרה לסיכון נמוך יותר ליתר לחץ דם
 החלפת משקה ממותק בפרי שלם נקשרה לסיכון נמוך יותר ליתר לחץ דם
החלפת משקה ממותק בפרי שלם נקשרה לסיכון נמוך יותר ליתר לחץ דם
(צילום: Shutterstock)
"יש להגביל משקאות ממותקים בסוכר, כמו משקאות מוגזים ומשקאות ספורט, שלעתים קרובות משווקים כבריאים במידה מסוימת", הוסיפה מאליק. "צריכת מיץ פירות עשויה להיות בלתי מזיקה בכמויות קטנות, אך מזיקה בכמויות גדולות יותר. חשוב לוודא שמדובר במיץ העשוי מ-100% פרי, וגם אז לצרוך אותו במתינות. יש להעדיף פירות שלמים על פני משקאות ממותקים".
ד"ר אמיט קרה, מנהל תחום הקרדיולוגיה המונעת במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן ומומחה מתנדב באיגוד הלב האמריקני, אמר בהודעת האיגוד כי הממצאים מדגישים את חשיבותם של הרגלי הבריאות בילדות כאפשרות למניעה מוקדמת. "הכמות הכוללת של הפרוקטוז כנראה חשובה פחות להתפתחות יתר לחץ דם מאשר סוג המזון שבו הוא נצרך", אמר. "משקאות ממותקים ומיצי פירות קשורים לסיכון מוגבר, ואילו פירות שלמים אינם קשורים לכך".
למחקר כמה מגבלות חשובות. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח שהמשקאות גרמו ליתר לחץ הדם. נתוני התזונה והאבחנות הרפואיות התבססו על דיווח עצמי, וייתכן שגורמים נוספים השפיעו על התוצאות. נוסף על כך, 96% מהמשתתפים היו לבנים שאינם היספנים, ולכן לא ברור אם הממצאים חלים באותה מידה על אוכלוסיות אחרות. למרות זאת, הקשר נותר גם לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון את איכות התזונה הכללית, הפעילות הגופנית וגורמים נוספים.